Vayedaber

Simple Havroutah

Guittine

Daf 27a

מַתְנִי' הַמֵּבִיא גֵּט וְאָבַד הֵימֶנּוּ מְצָאוֹ לְאַלְתַּר כָּשֵׁר וְאִם לָאו פָּסוּל מְצָאוֹ בַּחֲפִיסָה אוֹ בִּדְלוֹסְקָמָא אִם מַכִּירוֹ כָּשֵׁר

Traduction

MISHNA: With regard to an agent who brings a bill of divorce and it was lost from him, if he finds it immediately then the bill of divorce is valid. But if not, then it is invalid, as it is possible that the bill of divorce that he found is not the same one that he lost, and this second bill of divorce belongs to someone else whose name and wife’s name are identical to the names of the husband and wife in the lost bill of divorce. However, if he found it in a ḥafisa or in a deluskema that he knows is his, or if he recognizes the actual bill of divorce, then it is valid.

Rachi non traduit

מתני' ואם לאו פסול. שמא מאחר נפל ואין זה שלו:

מצאו בחפיסה. כלי ויש סימן בכלי שהוא שלו:

אם מכירו כשר. מילתא באנפי נפשיה ואו או קתני או שמכירו ואפי' מצאו בכל מקום כשר:

גְּמָ' וּרְמִינְהוּ מָצָא גִּיטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים דְּיָיתֵיקֵי מַתָּנוֹת וְשׁוֹבָרִין הֲרֵי זֶה לֹא יַחֲזִיר שֶׁאֲנִי אוֹמֵר כְּתוּבִין הָיוּ וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא לִיתְּנָן הָא אָמַר תְּנוּ נוֹתְנִין וַאֲפִילּוּ לִזְמַן מְרוּבֶּה

Traduction

GEMARA: The mishna teaches that if a bill of divorce was lost before being received by the woman it is invalid unless it was found immediately. And the Gemara raises a contradiction from a mishna (Bava Metzia 18a): If one found bills of divorce, or bills of manumission, wills [dayetikei], deeds of gifts, or receipts, this finder should not return these items to the one who is presumed to have lost them, as I say it is possible that they were written and then the writer reconsidered about them and decided that he would not give them. One could infer from this mishna as follows: But if the writer said: Give these found documents to the intended recipient, one gives them, and this is true even if a long time passed since they were lost, and there is no concern that perhaps this document belongs to someone else with the same name.

Rachi non traduit

גמ' דייתיקי. צוואת שכ''מ דא תהא למיקם ולהיות:

מתנות. מתנת בריא:

לא יחזיר. לא לבעל ולא לאשה וכן שחרור וכן כולם ומדתלי טעמא בשאני אומר שמעינן מינה דאם אמר הבעל תנו לה שאני כתבתיו לה נותנין ולא חיישינן לשמא אינו זה:

Tossefoth non traduit

הא אמר תנו נותנים (כו') ואפילו לזמן מרובה. תימה מנא ליה למידק הא אמר תנו נותנין דלמא אפילו אמר תנו אין נותנין משום דחיישינן דאין זה הגט שנכתב לו אלא נפל מאחר ששמו כשמו והכי פירושו נמלך עלייהו ועדיין לא נתנו הא אי לא הוה חיישינן לנמלך היו מחזירים לה את הגט אפי' אינו שלה כיון דאינה צריכה אלא לראיה ואור''י דדייק מדקתני ונמלך ולא קתני שאני אומר כתובין היו ולא נתנן משמע דנמלך וחזר בו ואינו רוצה לגרשה עוד אבל אם היה רוצה היה מגרשה בגט זה ולא חיישינן שמא מאחר נפל ובהדיא גרסינן בפ''ק דב''מ (דף יח.) בכל הספרים טעמא דנמלך כו' וא''ת ומנא ליה אפילו לזמן מרובה דלמא לאלתר דוקא כדפריך ר' זירא לקמן ור' זירא נמי אמאי פשוט לו מברייתא דיחזיר לאשה אפי' לזמן מרובה טפי ממתני' ואומר ר''י דדייק מדאיצטריך ונמלך לאשמועינן דאם אמר תנו נותנין ולא חיישינן לגט אחר היינו אפילו לזמן מרובה דאי לאלתר פשיטא דאין חוששין לגט אחר ור' זירא סבר דהא דקתני ונמלך אורחא דמילתא נקט דלפי שנמלך לא נתנו ולא לדקדק הא אמר תנו נותנין אבל מברייתא דייק שפיר דיחזיר אפי' לזמן מרובה דאי לאלתר פשיטא ועוד אור''י דדייק אפי' לזמן מרובה דמשמע ליה דומיא דשטרי חליצה ומיאונין (שם דף כ.) דמיירי לזמן מרובה דעל כרחך התם לא איצטריך לאשמועינן דיחזיר אלא כשאינו ידוע. אם חלצה או מיאנה דבידוע שחלצה או מיאנה פשיטא דיחזיר אפי' אינו שלה כיון דאין צריכה אלא לראיה וכיון דבאינו ידוע מיירי ע''י מה שנמצא לאלתר לא ידעינן כלל שהוא שלה כיון דאינו ידוע שנכתב לה שטר חליצה מעולם ור' זירא לא מוקי לה דומיא דסיפא ומברייתא דייק שפיר דאפי' לזמן מרובה דבזמן שהבעל מודה דמשמע דמודה שממנה נפל וכבר גירשה בו ואי לאלתר דוקא א''כ ראינו גט בידה דבלא ראינו גט בידה אין נפקותא במה שנמצא לאלתר כדפירשנו וכיון שראינו בידה פשיטא דיחזיר אפילו אינו שלה ואפי' אין הבעל מודה אלא ודאי בשלא ראינו הגט בידה וא''כ אפי' לזמן מרובה:

הא אמר תנו נותנין. וא''ת ואמאי לא פריך אהך מתני' ליחוש שמא כתב ליתן בניסן כו' כדפריך אברייתא דלקמן בפ''ק דב''מ (גיטין דף יט.) ואור''י דהא אמר תנו נותנין משמע שבא עכשיו לגרשה בגט זה לפיכך ליכא למיחש מידי כדפירשתי לעיל דבכל גיטין שאין נותנין ביום הכתיבה קלא אית להו ומסקי לקוחות אדעתייהו שפיר לומר לאשה אייתי ראייה אימת מטא גיטא לידך אבל בברייתא דקתני בזמן שהבעל מודה פירוש שממנה נפל סבורים לקוחות שב''ד מאמינים לו שמשנכתב בא לידה וטעו טפי ולא יאמרו אייתי ראיה וא''ת והיכי רמי ר' זירא מברייתא אפי' לזמן מרובה לפי' קמא הא לאלתר נמי איצטריך לאשמועינן דיחזיר למ''ד דיש לבעל פירות עד שעת נתינה דלא חיישינן לשמא כתב בניסן כו' וי''ל דבנמצא לאלתר לא שייך לאקשויי הכי דדלמא ביום שנכתב איירי אבל אי איירי לזמן מרובה אע''ג דכשתעבור שיירא ותשרה קרוי זמן מרובה מ''מ זמן מרובה משמע בכל ענין לא שנא באותו יום לא שנא אחר כמה ימים וכי פריך לקמן אר' ירמיה מאי למימרא הוה מצי לשנויי דלא חיישינן לשמא כתב בניסן כו' אלא דעדיפא משני אפילו למאן דאמר אין לבעל פירות משעת חתימה:

אָמַר רַבָּה לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּמְקוֹם שֶׁהַשַּׁיָּירוֹת מְצוּיוֹת כָּאן בִּמְקוֹם שֶׁאֵין הַשַּׁיָּירוֹת מְצוּיוֹת

Traduction

Rabba said: This is not difficult. Here, in the mishna that rules that the bill of divorce cannot be used unless it was found immediately, it is stated with regard to a place where caravans are frequently found, and there is a concern that the found bill of divorce belongs to someone else with the identical name. There, in the mishna in tractate Bava Metzia, it is stated with regard to a place where caravans are not frequently found, so one may return the document if he knows that the writer did not reconsider.

Rachi non traduit

במקום שהשיירות מצויות. פסול שמא מעוברים ושבים אחרים נפל:

Tossefoth non traduit

כאן במקום שאין השיירות מצויות. וא''ת ואמאי לא משני איפכא אידי ואידי במקום שהשיירות מצויות כאן שהוחזקו וכאן שלא הוחזקו והוה ניחא דהוה מוקמינן ההיא דמצא גיטי נשים בשיירות מצויות דומיא דמעשה ב''ד דאיירי בשהשיירות מצויות ולא הוחזקו כדמוכח בסמוך וי''ל דההיא עובדא דבסמוך הוה ברישא ואשמועינן בלא הוחזקו יחזיר אפי' שיירות מצויות והכא אשמעינן דאם הוחזקו נמי יחזיר אם אין השיירות מצויות וא''ת היכא דהוחזקו אע''ג דאין השיירות מצויות היכי מהדרי' מנא ידעינן דשל זה הוא וי''ל כגון דידעי' דמזה יוסף בן שמעון נפל ולא חיישינן שמא זהו של יוסף בן שמעון אחר דאין לחוש שגם אחר אבד כאן כיון דאין השיירות מצויות ושמעתין אתיא כר''א דלר''מ כיון דהוחזקו אין יכול לגרש בו אפילו הוא שלו כיון דאין מוכיח מתוכו כדפירשתי לעיל (גיטין דף כד:
ד''ה בעדי):

וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁהַשַּׁיָּירוֹת מְצוּיוֹת וְהוּא שֶׁהוּחְזְקוּ שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן בְּעִיר אַחַת

Traduction

The Gemara comments: And even in a place where caravans are frequently found, there is not always a concern that the bill of divorce may belong to another man with an identical name, but this concern is only where it has been established that there are two men named, e.g., Yosef ben Shimon, in that one town.

Rachi non traduit

ואפילו במקום שהשיירות מצויות כו'. לאו רבה קאמר לה אלא הש''ס הוא דמסדר ואמר דהא דאוקי רבה במקום שהשיירות מצויות והוא שהוחזקו שני אנשים בשם זה באותה העיר אבל אם לא הוחזקו מספיקא לא אמרינן דילמא איתנהו ולא ידעינן או דילמא יש עיר אחרת ששמה כזו ויש בה אדם אחר ששמו ושם אשתו כזה שתובעו:

דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי קַשְׁיָא דְּרַבָּה אַדְּרַבָּה דְּהָהוּא גִּיטָּא דְּאִישְׁתְּכַח בֵּי דִינָא דְּרַב הוּנָא וַהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ בִּשְׁוִירֵי מָתָא דְּעַל רָכִיס נַהֲרָא וְאָמַר רַב הוּנָא חוֹשְׁשִׁין לִשְׁנֵי שְׁוִירֵי

Traduction

The Gemara continues: As, if you do not say so, that this concern is taken into account only in a place where it is known that there are two people with the same name, then there is a difficulty presented in the form of a contradiction between this statement of Rabba and another statement of Rabba. As there was a certain bill of divorce that was found, i.e., brought, in the court of Rav Huna, and the name of the place that was written in it was: In Sheviri the city, which is on the Rakhis River. And Rav Huna said: One is concerned about the possibility of the existence of two cities called Sheviri, and it is possible that this bill of divorce belongs to another man with an identical name.

Rachi non traduit

דאי לא תימא הכי. דלא פסיל רבה אלא במצויות והוחזקו קשיא דרבה אדרבה:

בי דינא דרב הונא. שהובא שם לקיימו בב''ד וכתוב בו הנפק ונפל מזה והוא תובעו ולא הוחזקו שני יוסף בן שמעון באותה העיר:

חיישינן לשני שוירי. ושמא לא זה הוא שנפל מזה:

Tossefoth non traduit

בבי דינא דרב הונא. פירש בקונטרס שהובא שם לקיימו בב''ד והשתא פשיט שפיר מכל מעשה ב''ד דלא חיישינן שמא של אחר הוא אע''ג דשיירות מצויות כיון דלא הוחזקו אי נמי כשאינו מקויים ושנפל מיד השליח דלא חיישינן לנמלך דאין הבעל יכול לבטל שלא בפני השליח כדאמר בהשולח (לקמן גיטין לג.) ואי במקויים איירי אפי' לא ידעי' ממי נפל יחזיר לאשה כדאמרינן דלוה לא מקיים שטריה אבל בפ''ק דב''מ (דף כ. ד''ה דאשתכח) פירש בקונטרס שמיד השליח נפל ופירש שם נמי גבי הא דפשיט ממעשה ב''ד דמקויים היה וקשה דאם יש לחוש לנמלך כשנפל מיד השליח מה מועיל מה שהיה מקויים דלא ניחוש לנמלך הא ממה נפשך לא הגיע ליד האשה ועוד דאין רגילות שהבעל יקיים את הגט כדפירש כאן בקונטרס וכדאמר בספ''ק דבבא מציעא (דף כ:) דלוה לא מקיים שטריה:

חיישינן לשני שוירי. הא דלא נקט חיישינן לשני יוסף בן שמעון בעיר אחת שמא ידוע היה להם דבאותה שוירי לא היה כי אם אחד:

וַאֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה פּוֹק וְעַיֵּין בָּהּ דִּלְאוּרְתָּא בָּעֵי לַהּ מִינָּךְ רַב הוּנָא נְפַק דַּק וְאַשְׁכַּח דִּתְנַן כָּל מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה יַחְזִיר

Traduction

The Gemara continues: And Rav Ḥisda said to Rabba, who was then a student: Go out and examine this halakha, as Rav Huna will ask you about it at night. Rabba went out, examined it, and discovered a relevant source. As we learned in a mishna (Bava Metzia 20a): One should return all court enactments, i.e., promissory notes that have been authenticated by the court, to their owner, and there is no concern that perhaps there are two towns with the identical name and that the promissory note belongs to someone else.

Rachi non traduit

דתנן. בב''מ (כ.):

כל מעשה ב''ד. המוצא שטר מקויים בב''ד דליכא למיחש לכתובין היו ונמלך עליהם שלא ליתנם דלא עביד לקיומיה שטרא אלא מלוה לאחר שנמסר לידו דחייש שמא ימותו עדים:

הרי זה יחזיר. ולא חיישינן לשמא אינו זה:

Tossefoth non traduit

כל מעשה ב''ד הרי זה יחזיר. וא''ת מהך משנה תקשי לר' זירא דאמר בסמוך לחד לישנא דהיכא דשיירות מצויות חיישינן אע''ג דלא הוחזקו וכן לרב הונא דהכא ולאביי דחייש לתרי יצחק בפרק האשה שהלכה (יבמות דף קטו:) ואומר ר''י דמוקמינן לה דאישתכח חוץ לב''ד שאין השיירות. מצויות שם והכי איתא בהדיא בפ''ק דב''מ (דף יח:) ורבי זירא מי קתני כל מעשה ב''ד שנמצאו בב''ד כל מעשה ב''ד יחזיר קתני ולעולם דאשתכח אבראי:

וְהָא בֵּי דִינָא דְּרַב הוּנָא דְּכִמְקוֹם שֶׁהַשַּׁיָּירוֹת מְצוּיוֹת דָּמֵי וְקָא פָּשֵׁיט יַחְזִיר אַלְמָא אִי הוּחְזְקוּ שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן בְּעִיר אַחַת אִין וְאִי לָא לָא

Traduction

The Gemara explains: But isn’t the court of Rav Huna comparable to a place where caravans are frequently found, as there were always many people present there? And yet Rabba resolved the question and ruled that one should return the document to the owner, which appears to contradict his earlier ruling that one should not return a document found in a place where caravans are frequently found. Apparently he holds that if it is established that there are two people named Yosef ben Shimon in one town, then yes, there is a concern and the document should not be returned, but if not, there is no concern.

Rachi non traduit

בי דינא דרב הונא. היו צריכין לו לדין ולהוראה ובאים שם וקפשיט רבה דיחזיר ש''מ משום דלא הוחזקו שני יוסף הוא דלשני שוירי לא חיישינן:

עֲבַד רַבָּה עוֹבָדָא בְּהָהוּא גִּיטָּא דְּאִישְׁתְּכַח בֵּי כִיתָּנָא בְּפוּמְבְּדִיתָא כִּשְׁמַעְתֵּיהּ אִיכָּא דְּאָמְרִי בְּדוּכְתָּא הֵיכָא דְּתָרוּ כִּיתָּנָא וְאַף עַל גַּב דְּהוּחְזְקוּ דְּלָא שְׁכִיחָן שְׁיָירָתָא וְאִיכָּא דְּאָמְרִי בְּדוּכְתָּא דִּמְזַבְּנִי כִּיתָּנָא וְהוּא שֶׁלֹּא הוּחְזְקוּ וּשְׁכִיחָן שַׁיָּירוֹת

Traduction

The Gemara relates: Rabba performed an action, i.e., issued a practical ruling, with regard to a certain bill of divorce that was found in the flax house in the city of Pumbedita, in accordance with his ruling of halakha. As to the details of this incident, there are those who say that this was in the place where people soaked flax, and although it was established that there were two people with the same name living in the city mentioned in the bill of divorce, he ruled this way since it was a place where caravans are not frequently found. And there are those who say that this occurred in a place where people sold flax, and it was not established that two people with the same name lived in the city where the bill of divorce was written, and this occurred in a place where caravans are frequently found.

Rachi non traduit

כשמעתיה. דאמר תרתי בעינן והכא לא הוה אלא חדא והחזירו לתובע:

איכא דאמרי. האי בי כיתנא היכא דתרו כיתנא בבית מי המשרה ששורין שם פשתן ואין שיירות מצויות שם והחזירו ואע''פ שהוחזקו שנים באותה העיר באותו השם:

ואיכא דאמרי היכא דמזבני כיתנא. בשוק ששיירות מצויות והחזירו לפי שלא הוחזקו:

רַבִּי זֵירָא רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא וּמְשַׁנֵּי תְּנַן הַמֵּבִיא גֵּט וְאָבַד הֵימֶנּוּ אִם מְצָאוֹ לְאַלְתַּר כָּשֵׁר וְאִם לָאו פָּסוּל וּרְמִינְהוּ מָצָא גֵּט אִשָּׁה בַּשּׁוּק בִּזְמַן שֶׁהַבַּעַל מוֹדֶה יַחְזִיר לְאִשָּׁה אֵין הַבַּעַל מוֹדֶה לֹא יַחְזִיר לֹא לָזֶה וְלֹא לָזֶה הָא

Traduction

Concerning this issue, the Gemara relates that Rabbi Zeira raises a contradiction between the mishna and a baraita and then answers it: We learned in the mishna: With regard to an agent who brings a bill of divorce and it was lost from him, if he finds it immediately then the bill of divorce is valid. And if not, it is invalid. And he raises a contradiction from a baraita that states: If one found a woman’s bill of divorce in the marketplace, then when the husband admits that he wrote it and gave it, the finder should return it to the woman. If the husband does not admit to this, then he should not return it, not to this man and not to this woman. One can infer from here: But

Rachi non traduit

מודה. שאומר ליתנו לה:

לא לזה ולא לזה. לבעל לא יחזיר שמא כבר נתנו לה וממנה נפל וכשיבא לידו יחזר אחר עדי מסירה ויעידו שגירשה וכשתתבע כתובתה יאמר פרעתיך שהוצאת הגט בבית דין ותנן הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה וחייבוני לפרוע ונתנו לי את הגט כדי שלא תחזור ותגבה ולאשה לא יחזיר שמא תינשא בו:

Tossefoth non traduit

אין הבעל מודה לא יחזיר לא לזה ולא לזה. ואינה נאמנת לומר גירשתני דכיון דאיכא גט דמסייע לה מעיזה ומעיזה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source